אנחת רווחה הורגשה בישראל מייד לאחר שנודעו תוצאות ראשונות בניצחון המרשים של בוריס ג’ונסון וכישלונו המהדהד של ג’רמי קורבין בבחירות בבריטניה. העיתונות הישראלית תיארה את דאגה ששררה בין היהודים עד לפתיחת הקלפיות. “גם בישראל וגם בקהילה המקומית דיברו בדאגה מתוצאות האפשריות בבחירות בבריטניה, והגדירו את מנהיג הלייבור ג’רמי קורבין כ”סכנה” בגלל ביטויו האנטישמיים.
( YNET, 13-12-19 “ הניצחון של ג’ונסון ואנחת רווחה לישראל, “)
נתניהו כינה את תוצאותיהם של אותן בחירות כניצחון משמעותי נגד האנטישמיות. בפתיחת ישיבת הממשלה השבועית הוא הצהיר: “הניצחון המוחץ של בוריס ג’ונסון בבחירות באנגליה הוא גם ניצחון מוחץ במאבק באנטישמיות”
(“דו”ח ישיבת הממשלה”, ערוץ 13 בטוויטר, ( 12-15-19
תחושת רווחה ושלווה העולה הן מממשלת ישראל והן ממוסדות היהודיים בתפוצות, מהווה עדות נוספת לתפיסה שגויה במנהיגות היהודית העולמית לגבי הגל האנטישמי העצום שאנו עדים לו בשנים האחרונות. אנחת הרווחה אינה אלא נחמת טיפשיים
עם קורבין או בלי קורבין, האנטישמיות תמשיך להתקדם בצעדי ענק כל עוד ישראל והמנהיגות היהודיות בגולה לא תשננה באופן דרסטי את תפיסתם לגבי מקור הגל החדש של אנטישמיות שסוחף את העולם, וכתוצאה מכך, תישקלנה ברצינות לשנות היבטים מסוימים ומרכזים במדיניותם ובהתנהגותם
בעוד שההיסטוריה מראה את קיומם בעבר של מוקדים אנטישמיים בממשלות ו/או בקבוצות חברתיות חשובות בעמי העולם, כולל כמה כאלה קיצוניים ומסוכנים, הרי שהמפולת הנוכחית של ביטויים, מעשים והתקפות אנטישמיים, לרוב הם אינם תוצאה של יוזמות ממשלתיות (במיוחד באירופה ובאמריקה) ו/או תנכיות בידי מנהיגים פוליטיים בעלי מעמד מקומי משמעותי עם נטייה אידיאולוגית אנטישמית מובהקת
הגל האנטישמי של השנים האחרונות מקורו בהצטברות תחושת סלידה כנגד ישראל והיהודים שהתרחבה, קיבלה לגיטימציה והשתרשה ברובם הגדול של עמי העולם ללא התערבות משמעותית של ממשלותיהם או מנהיגיהם. אין דוגמה יותר טובה מארה”ב של היום. עם נשיא הידידותי ביותר לישראל שהכריז מלחמת חורמה נגד האנטישמיות וכל ביטוי נגד ישראל ו/או יהודים, עומד ומסתכל איך בארצו יהודים נהרגים מצרורות של נשק אוטומטי ברחוב, בעיסוקם או בבתי כנסת
תפיסה זו של סלידה נתפסה בשתי רמות. מלכתחילה, על ידי מרכיבים רבים בחברות השונות שראו את הסלידה ליהודים כדבר טבעי ואינם חשים שום בעיה בחשיפת פומבית של ביטויים אנטי-ישראליים וגם אנטישמיים. דוגמה מובהקת הייתה הכרכרה שהוצגה בקרנבל בעיר אלוסט הבלגית. שנית, עבור קבוצות אנטישמיות קיצוניות מצב זה הפך קרקע פורייה שהצדיקה התקפות אלימות והרסניות, כפי שקורה בהתקפות האחרונות נגד יהודים בארצות הברית
? כיצד נוצרה התחושה הרחבה הזו של סלידת כה עמוקה ביהודים ובישראל בעשור האחרון
ארבעה גורמים שפועלים בנפרד ובמשותף הקשורים לממשלת ישראל וההנהגה היהודית בתפוצות הם אלה שהפכו למנוע המזין ומשכפל את אותה סלידה שמתורגמת לגל האנטישמיות הנוכחי בעולם
1.סכסוך פלסטיני-ישראלי: בעשור האחרון העולם היה עד לקבורה סופית של הפתרון שתי מדינות לשני עמים, המשך מפעל ההתנחלויות היהודיות ותוכניות סיפח של חלקי יו”ש לישראל כפי שהודיע נתניהו לאחרונה, כל זה תוך שמירה על אוכלוסייה פלסטינית חסרת זכויות אזרח בסיסיות. תחת מציאות זאת, רוב מכריע של עמי העולם השתכנע כי המטרה המרכזית ביותר של המדיניות הישראלית היא התרחבות טריטוריאלית על חשבון עמים אחרים. בעיניהם, תוכנית השלום של טראמפ היא פארסה גרוטסקית בידי נשיא אמריקאי שלא מתבייש לשרת בעיקר אינטרסים ישראלים
2. ישראל מדינה יהודית: ישראל אישרה רשמית שמדובר במדינה יהודית, רק של היהודים, הנשלטת על ידי חוקים בהם קיימת עליונות של ערכים יהודים. בעיני מרבית עמי העולם, התנהגותה של ישראל ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו יחסיה עם מיעוטים לא-יהודיים, אינה אלא חריגה ברורה ממה שנחשב לנורמות דמוקרטיות בינלאומיות מוכרות. בתנאים אלה, הם מעריכים שיש להם זכות להאשים בגין עבירות אלה לא רק את ישראל, אלא גם את היהדות
3. התערבות מוסדות ועשירים יהודים בגולה בקביעת מדיניות מדינותיהם לטובת ישראל. התנהגות זו מתפרשת בדרך כלל על ידי המקומיים כביטוי ברור של נאמנות כפולה עם הבוז הנובע מכך. הדוגמה של ארצות הברית היא הקיצונית ביותר. לנשיא טראמפ עצמו אין בעיה להצהיר באופן פומבי בפני קבוצות של יהודים התורמים סכומים משמעותיים למסע הבחירות שלו, כי הצעדים שנקט לטובת ישראל נבעו מדרישות מאותם תורמים, יהודים אזרחי ארה”ב.
(“Trump to Republican Jewish Coalition: Democrats Will damage Israel”, The Guardian, 6-4-2019)
4. עמידה ללא תנאי של ההנהגה היהודית בגולה מאחורי מדיניות ישראל. הרחק מנקיטת עמדה רציונלית ועצמאית, מנהלי מוסדות מרכזיים ביהדות בפזורה בחרו בכניעה והתנהגות רובוטית לתכתיבים מירושלים. הדוגמה של DAIA מארגנטינה (המוסד העליון של יהדות ארגנטינה) היא מאוד רלוונטית. DAIA המתגאה בתרומתה משמעותית לרווחת אוכלוסיית ארגנטינאית, מתעלמת מהפחד של אותה אוכלוסייה לנוכח הגלים של פשע שגובים עשרות קורבנות מדי יום והעדר ביטחון אישי מינימלי להסתובב ברחובות הערים במדינה. במקום, על פי דרישת ישראל, ב- DAIA רואים הרבה יותר חשוב לדרוש ממשלת ארגנטינה שתמשיך לשמור על חיזבאללה ברשימת קבוצות הטרור. אין להתפלא על כך שחלק גדול מהחברה ארגנטינאית מתייחס ליהודים מקומיים יותר כישראלים ויהודים מאשר כאל ארגנטינאים
אל מול דימוי זה, שמתרכז בהתנהלות ישראל ובהנהגות הקהילה היהודית בגולה, אין להתפלא על נקיטת עמדות ביקורתיות, כולל סלידה, כנגד ישראל, היהדות והיהודים, כי בעיני מגזרים רחבים של עמי העולם, על רקע האמור, פעולה זאת נחשבת מקובלת ולגיטימית
כל ניסיון לנטרל או לחבל בתופעה המונית זו או לשנות את כיוונה באמצעות מנהיגים נוחים לטובת ישראל והיהודים ,נועד בהכרח להיכשל. ארה”ב, תחת נשיאותו של טראמפ, האלוהים החדש של היהודים, הינה שוב דוגמה טובה. אחרי הפיגוע הקטלני האחרון בסופרמרקט הכשר בעיר ג’רזי סיטי, השכנים הלא-יהודים לא הציעו עזרה ותמיכה לקורבנות ובמשפחותיהם. להפך, הם האשימו את היהודים באחריות לפיגוע, ובין שאר נשמעו ביטויים כמו: “תעיפו את היהודים הארורים לכל הרוחות מכאן”, “אנחנו לא רוצים את היהודים כאן” “לא היה פה יריות עד שהם הגיעו
( Ynet, 12-12-19 “תושבים בג’רזי סיטי על רצח שכניהם: “היהודים אשמים בהכול)
הרטוריקה הישנה והשחוקה נגד האנטישמיות, כמו המדיניות שמתלווה לה, מזמן לא משכנעת. צריך להיות ברור שאם ישראל וההנהגה היהודית שבגולה לא יחליפו דיסקט בהתנהגותם, סביר להניח שגובהו ורוחבו של הגל האנטישמי הזה ימשיכו לגדול מדי יום
הלוואי ואתבדה
דניאל קופרווסר
הרצלייה, 18.12.19
kupervaser.daniel@gmail.com
@KupervaserD